A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the H...
The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ra’al – Poison – רעל Re’alim – Poisons – רעלים Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים Raalan – Toxin – רעלן Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל “Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים Ra’il – Toxic – רעיל Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל “Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה Har’ala – Poisoning – הרעלה Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא Playlist and Clips: Or Litman – Ra’al (lyrics) Nikuy re’alim Lehar’il et ha-mayim Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava
--------
9:17
#9 Families (Rerun)
What Hebrew language teachings can we pick up from the documentary TV series “Mishpachot,” by the Heymann Brothers? The series is composed of five Israeli families who utilize many different layers of the language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mishpacha, mishpachot – Family, families – משפחה, משפחות “Ani ha-gever shelach” – I am your man – אני הגבר שלך “Ata ha-gever sheli, aval ata gam ha-yeled sheli” – You are my man, but you’re also my son – אתה הגבר שלי, אבל אתה גם הילד שלי Playlist and Clips: Mishpachot ep. 6 trailer
--------
4:25
#435 I’m Getting Into the Game
The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל “Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע “Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים “Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה “Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה “Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד “Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע “Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע “Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה “Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics) Eru’a hokara – Tribute Eru’ah be-hafrada “Ani nichnas la-er’ua” Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB
--------
9:39
#8 Accent and Pronunciation (Rerun)
Today, I’ll give you a few tips on how to improve your accent and pronunciation in Hebrew. There are many things you can do on your own. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Ma ata omer?” – What do you say? – מה אתה אומר “Ata omer li dvarim” – You are telling me things – אתה אומר לי דברים Playlist and Clips: My Fair Lady My Fair Lady – Hebrew version Kol Israel – Yehudit Ben Yaakov 88FM (Kan) – Kan, Sham uv-khol makom Israeli Radio in foreign languages Daniela Spektor – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics) Songs in StreetwiseHebrew.com
--------
5:51
#434 U-Turns and Public Inquiries
The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה “Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון איך לך פנייה ימינה Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה “Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת “Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim” – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים “Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo” – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו “Kibalti mabool shel pniyot” – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות Playlist and Clips: Pniyot yamina Pniyat parsa Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics) Alis – Parses (lyrics) Pniya mekoovenet
A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.
Brasil